באוגוסט 2014, פורסם ברשומות "החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו". החוק מסדיר את אופן חלוקת החיסכון הפנסיוני בין זוגות גרושים כחלק מן המשאבים הניתנים לאיזון במסגרת "איזון המשאבים" הנערך בעת גירושין.
החוק מעלה שאלות לגבי זהות בית המשפט המוסמך לדון בסכסוכים הנובעים ממנו, שכן מחד חלוקת הרכוש היא חלוקת נכסים בין בני זוג גרושים ששמורה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אך מאידך, מדובר בחיסכון פנסיוני הנשען על דיני העבודה ולפיכך שראוי כי יידון בבית הדין לעבודה. פסק דין חדש, שניתן בחודש שעבר בבית המשפט לענייני משפחה הכריע בסוגיה זו.
פסק הדין עסק באישה שבגירושיה נחתם הסכם שאושר על ידי בית משפט לפיו הנה זכאית למחצית מכספי הפנסיה המיועדים לגרושה בקופת הגמל אליה הוא משתייך. בהסכם נקבע שלאחר אריכות ימיו של הגרוש תזכה האישה לכספי הפנסיה ישירות מקופת הגמל. האישה קיבלה כספים מן הקרן, אך אלו הופסקו עם פטירתו של הגרוש.
לאחר שפניותיה של האישה להמשיך ולקבל את זכויותיה מקרן הפנסיה לא נענו, הגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בכדי שיורה לקרן הפנסיה להמשיך ולהעביר את התשלום כפי שנקבע בהסכם הגירושין. לעומתה, טענה קרן הפנסיה כי בקשה זו כלל איננה נמצאת בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה וכי מכיוון שמדובר בסכסוך שבליבו דיני עבודה עליה להיות מוגשת לבית הדין לעבודה.
בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, ציין כי מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי החוק נדרש ליישב בין שתי מערכות דינים במשפט הישראלי – דיני העבודה אל מול דיני המשפחה. בית המשפט קבע כי באשר לסכסוכים הקשורים לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני הסמכות לדון בהם נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט ביסס את החלטתו על סעיף 2 לחוק, לפיו הערכאה המוסמכת לדון בסכסוכים היא הערכאה השיפוטית "הראשונה" שדנה בחלוקת החיסכון הפנסיוני ולפיכך שביהמ"ש לענייני משפחה שתמיד יכריע בחלוקת הרכוש יהיה תמיד מוסמך לדון בסכסוכים הנוגעים לחוק. עוד הוסיף ביהמ"ש שסמכותו של הגוף המשלם מתמצה ליישום ורישום פסק הדין בלבד וספק אם יש לו מעמד כלשהו לעניין פסק הדין.
בית המשפט לענייני משפחה פסק כי העובדה שזכויותיה של האישה לא היו ידועות לקרן אינה פוגעת בזכאותה לכספים בהתאם לפסק הדין והוחלט כי תזכה להם בעתיד ובדיעבד.
