ערעור שהגיע לבית המשפט המחוזי בחיפה עסק במקרה סבוך של נישול ילדי המנוח מן הירושה.
הטענה להשפעה בלתי הוגנת
בת זוגתו של המנוח, הידועה בציבור, ביקשה לקיים את צוואתו האחרונה במסגרתה ציווה המנוח את כל עזבונו למערערת, וסכום זעום של 1,000 ש"ח לכל אחד מילדיו. לעומתה, טענו ילדיו של המנוח להשפעה בלתי הוגנת מצידה בכתיבת הצוואה ולפיכך לבטלותה.
ילדיו של המנוח ביקשו לקיים את צוואתו המוקדמת יותר שנכתבה כארבעה חודשים קודם לכן, העניקה את כל רכושו לילדיו ואף הורתה לבטל את הרישום של בת הזוג כבעלת מחצית מהדירה הרשומה על שניהם שכן הרישום נעשה תחת לחץ וכפייה.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קיבל את טענותיהם של ילדיו של המנוח והתרשם שאכן התקיימה השפעה בלתי הוגנת של בת הזוג על המנוח בכתיבת צוואתו האחרונה.
בפסיקתו הוא התבסס על ההיסטוריה המשפטית של בני הזוג כאינדיקציה להבנת היחסים ששררו ביניהם: המנוח הגיש תביעת פינוי נגד בת הזוג וטען כי ניסתה להשתלט על רכושו ועל ביתו וכן איימה על חייו, כמו כן הגיש המנוח תלונה על איומים וצו הגנה נגד בת זוגתו. יחידת הסיוע המשפטי אף קבעה כי יש צורך דחוף לבדוק את נזקקותו של המנוח עקב תלותו במערערת וכן בעריכת בדיקה אצל פסיכוגריאטר – בדיקה שמעולם לא התקיימה.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התייחס לזמן הקצר שעבר בין כתיבת הצוואות וציין שלא התרשם כי המנוח שינה את דעתו בצורה כל כך קיצונית בזמן כה קצר. משכך, הורה על ביטול הצוואה האחרונה ועל קיום הצוואה הראשונה.
ערעור בת הזוג
בית המשפט המחוזי בחיפה לא קיבל את ערעורה של בת הזוג ותמך בפסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. הוא ציין שנטל ההוכחה לבטלות צוואה הוא על המבקש לבטלה, כלומר ילדיו של המנוח ושלטענתו הם אכן עמדו בנטל לפי המבחנים הקבועים בפסיקה להשפעה בלתי הוגנת:
מבחן התלות, העצמאות והסיוע: לפי העדויות הרפואיות המנוח לא היה אדם בריא ואף אושר לו סיעוד של עובד זר על ידי הרווחה. מכיוון שלא נעזר בסיעוד ישנה אינדיקציה שמידת תלותו בבת זוגתו הייתה גבוהה עד מאוד. בית המשפט מבחין בין שאלת הכשרות לצוות לבין בחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת, למרות שהציגה בת הזוג מסמכים לפיהם היה המנוח היה כשיר לצוות אין הדבר מעיד שלא השפיעה עליו שלא כדין.
מבחן קשרי המצווה עם אחרים: הוכח כי בת הזוג דאגה להרחיק מהמנוח את ילדיו.
מבחן נסיבות עריכת הצוואה: הנסיבות מחשידות הן בגלל חוסר התיעוד של עו"ד, הן בגלל שנחתמה הצוואה אצל נוטריון וללא עדים והן בשל השינוי הקיצוני בדעתו של המנוח.
מכל המבחנים עולה תמונה של השפעה בלתי הוגנת המאפשרת את ביטול הצוואה ואת קיום הצוואה שקדמה לה ואכן בית המשפט מורה על ביטול הצוואה שנישלה את ילדיו של המנוח מן הירושה. בית המשפט מוסיף ואומר שבתיק הזה בניגוד לתיקי ירושה אחרים ניתנה לבית המשפט הזדמנות אמתית לשמוע את המנוח ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, עוד בחייו שכן הגיע במספר הזדמנויות לבית המשפט- את התרשמותו זאת יש לקחת בחשבון.