הסכם ממון הינו מסמך חשוב מאין כמוהו כאשר בני הזוג מעוניינים להסדיר את רכושם באופן שונה מהוראות חוק יחסי ממון, הקובעות כי נכסי בני הזוג אשר נצברו מהלך החיים המשותפים הינם רכוש משותף.
ככל ומי מהצדדים או שניהם מעוניינים להחריג רכוש מסויים ולקבוע כי הוא אינו משותף, יש לקבוע זאת בהסכם ממון מסודר.
בשל חשיבותו של הסכם הממון, החוק מחייב כי הסכם כזה ייעשה בכתב ובנוסף לכך יש מקרים מסוימים שיש חובה לאשר את ההסכם על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת.
הבעיה מתעוררת כאשר בני זוג עורכים הסכם ממון הקובע אלו נכסים מהווים רכוש נפרד ואילו משותף, אך בפועל מערבבים כספים המוגדרים כרכוש נפרד עם כספים המוגדרים כרכוש משותף ולמעשה התנהגותם שונה מהוראות ההסכם.
חשוב לציין כי מדובר במקרים שכיחים ביותר, שכן בדרך כלל הצדדים עורכים את הסכם הממון בראשיתה של מערכת היחסים ועם השנים נסיבות החיים משתנות והסכם הממון לא בהכרח תואם את המציאות.
במקרה שהגיע לפתחו של בימ"ש לענייני משפחה בראשון לציון נדון תביעה של בני זוג שערכו הסכם ממון אשר אושר בבית הדין הרבני ובמסגרתו נקבע באופן מפורש וברור כי מניות הבעל בחברה שבבעלותו וכן דירה שרשומה על שמו יהיו רכוש נפרד של האיש בלבד ולאישה לא תהיה כל זכות בהן.
למרות הסכם הממון המפורש ביחס לדירה ולחברה, האישה טענה כי אין מקום לקיים את הסכם הממון ככתבו וכלשונו מאחר והצדדים סטו ממנו בהתנהגותם תוך ערבוב כספיהם הפרטיים וכספי החברות.
האישה טענה כי המשכנתא של דירת האיש משולמת מהחשבון המשותף של שני הצדדים.
כמו כן, ביחס לחברה האישה טענה כי פעלה באופן אינטנסיבי בחברה והציגה עצמה בפני אחרים במצגות של החברה כשותפה.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת האישה ועמד על לשונו הברורה והחד משמעית של הסכם הממון.
הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 קובעת כי כמו שהסכם ממון צריך להיעשות בכתב ולאשרו ע"י ערכאה מוסמכת, כך גם ביטולו של ההסכם צריך להיעשות בכתב ולאשרו פעם נוספת על ידי הערכאה המוסמכת.
לאור הוראות חוק יחסי ממון, בית המשפט ציין כי שינוי של הסכם ממון בדרך של התנהגות מתקיים רק במקרים נדירים וחריגים.
בנוסף, ציין בית המשפט כי המשכנתא אמנם שולמה מהחשבון המשותף אך לחשבון זה הועברו כספי שכירות של האיש מנכסים אחרים שהוגדרו בהסכם הממון כרכושו הנפרד וכביכול המשכנתא שולמה מכספים אלו.
באשר לחברה שבבעלות האיש נקבע כי האישה לא הרימה את הנטל להוכיח כי יש לסטות מהוראות הסכם הממון.
האישה הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וערעורה נדחה, כאשר בית המשפט חיזק את פסק הדין ציין כי אין להפוך את סעיף 1 לחוק יחסי ממון הקובע ששינוי של הסכם ממון יהיה בכתב לסעיף שניתן בקלות לעקוף אותו ולהפוך אותו לעלה נידף.
אם כל ערבוב של נכסים נפרדים עם נכסים משותפים תביא לביטול ההסכם בטענה לביטול בהתנהגות, הדבר ייפגע במרקם החיים וכל צד יחשוש שמא הדבר יפגע בהסכם ממון.
הכרה בשינוי הסכם ממון בהתנהגות צריכה להיעשות רק במקרים נדירים ביותר כאשר קיים חוסר הגינות מובהקת ובנסיבות משמעותיות כבדות משקל.
על מנת למנוע מחלוקות והליכים משפטיים מיותרים, חשוב לערוך את הסכם הממון באופן הצופה פני עתיד ויהיה תואם לנסיבות החיים המשתנות.
