אחת המטרות העיקריות של בני זוג רבים עם נישואיהם הינה רכישת דירה משותפת, משימה לא פשוטה בימינו כשמחירי הדיור מרקיעים לשחקים. ישנם מקרים רבים שאחד הצדדים מגיע לנישואים עם הון עצמי מכובד ומתוך כוונה טובה לממן חלק נכבד מרכישת הדירה.
הבעיה מתעוררת במקרה שהצדדים מחליטים להיפרד ולפרק את השיתוף בדירה ואותו בן זוג רוצה לקבל בחזרה את חלקו לפי מה ששילם בפועל.
הדרך להבטיח כי כספים שהביא אחד מבני הזוג לצורך רכישת הדירה יוחזר אליו במקרה של פרידה הינה באמצעות עריכת הסכם ממון, אך יחד עם זאת חשוב לציין כי הסכם הממון צריך להיות ערוך בצורה ברורה ומפורשת ביחס לאותם הכספים ולא להסתפק בסעיפים כלליים.
על החשיבות להתייחסות ספציפית לגבי כספים או נכסים שיוחרגו מהשיתוף, ניתן ללמוד ממקרה שהגיע לפתחו של בימ"ש ביחס למחלוקת בין הצדדים בנוגע לדירה המשותפת הרשומה ע"ש שניהם בחלקים שווים.
בני זוג רכשו דירת מגורים כאשר עיקר המימון שולם על ידי האיש מכספים שקיבל מאביו, חלקם כמתנה וחלקם ככספי ירושה.
חשוב לציין כי חוק יחסי ממון מחריג כספים שקיבל אחד מבני הזוג כמתנה או ירושה במהלך החיים המשותפים, אך כאשר בן הזוג לוקח את הכספים הללו ומערבבם הוא למעשה מטמיע אותם ברכוש המשותף.
מכל מקום, באותו מקרה, הצדדים בני הזוג ערכו הסכם הממון במסגרתו ציינו כי כל רכוש משותף שירכשו בעתיד יהיה משותף לשניהם אך יחד עם זאת בסעיף אחר ציינו כי מתנות וירושות יהיו רכוש נפרד בהתאם לחוק יחסי ממון.
האיש טען כי יש להשיב לו את כספי המתנה והירושה שמימן באמצעותם חלק נכבד מרכישת הדירה היות ומהווים הם רכוש נפרד.
בימ"ש לא קיבל את טענתו של האיש וסבר כי עצם העובדה שהדירה נרכשה שלוש שנים לפני עריכת הסכם הממון ובהסכם לא צוין באופן ספציפי כי הדירה מהווה רכוש נפרד, מהווה הדבר חזקה כי האיש לא רצה להחריג את הדירה מהרכוש המשותף.
באותו מקרה הסכם הממון התייחס למתנות וירושות שיינתנו בעתיד בעוד כספי הירושה והמתנה באמצעות מימן האיש את הדירה ניתנו לפני הסכם הממון כך שהסעיף המחריג מתנות וירושות מהרכוש המשותף אינו רלוונטי לכספים שבמחלוקת.
עוד ציין בימ"ש כי כספי מתנה שקיבל האיש לצורך רכישת דירת המגורים מעידה על מתנה וככזו שניתנה ע"י שני בני הזוג יחד וברישום הדירה על שניהם בחלקים שווים יש משום הטמעתם ברכוש המשותף.
נקודת המוצא היא כי הרישום משקף את זכויות הבעלות ואין נפקות לשיעור תרומת מי מהצדדים או למקורות הכספיים העודפים שהושקעו.
ככל שבנסיבות בהן נכס רשום על שם הצדדים בחלקים שווים, לא תשמע טענת מי מהם, כי השקיע יותר ממשנהו ברכישה. אדרבא, רישום הדירה בחלקים שווים, בשים לב לשיעור תרומה משמעותי יותר של מי מהם, יש בו אף כדי ללמד שאותה תרומת יתר, הוא בגדר ויתור של אותו צד על זכויות יתר בנכס.
הדין הנוהג הוא, כי סכום אותו שילם צד מעבר לשווי זכויותיו הרשומות בדירה, נראה כמתנה שניתנה לצד השני, וכעת בעת הפירוד אין הוא זכאי לחזור בו מן המתנה.
לסיכום, ניתן לראות כי נושא של החרגת נכסים או כספים מהרכוש המשותף הינו נושא מורכב וכל מקרה הוא שונה מהשני ולכן חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בעניינים הללו על מנת לקבל ייעוץ משפטי להגנה על זכויותיכם בעתיד.
