פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ממחיש את חשיבותה של עריכת צוואה ככלי קריטי להבטחת רצונו של המוריש.
פסק הדין עסק במקרה קיצוני של זוג נשוי שנישואיו היו פורמאליים בלבד, "על הנייר" וללא תוכן ממשי במשך עשרות שנים. כבר לאחר ארבע שנות נישואים החליטו בני הזוג לסיים נישואיהם והחלו בהליכי גירושין אך למרות זאת המנוח לא הגיע מעולם לדיון שנקבע בבית הדין הרבני ועזב את הארץ לצמיתות.
בני הזוג לא התראו כלל במשך 36 שנה, חיו במדינות שונות, לא דיברו ביניהם, לא יצרו כל קשר והמנוח לא הגיע אפילו ללווית ביתם המשותפת. כל אותה התקופה, במשך 36 שנה, חיה בת הזוג עם בן זוג אחר כ"ידועים בציבור" ואף נולדו להם שתי בנות משותפות.
כשנפטר המנוח, דרשה האישה לקבל את ירושתה כנשואה לכל דבר מהבחינה הפורמאלית שהרי גירושיה מבעלה מעולם לא התממשו. ירושת בת זוג לאחר הפטירה במצב בו לא קיימת צוואה מהווה כ-2/3 מערך העיזבון ומשמעותה עצומה למשפחתו של המוריש.
אחיו של המנוח התנגדו לחלוקת העיזבון הנשענת על הנישואין ופנו לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב שקיבל את טענתם. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע שמערערת והמנוח לא ראו עצמם כ"בני זוג", ולפיכך שמדובר בנסיבות מיוחדות בהן יש לפרש את המונח "בן זוג" בחוק הירושה לא רק מבחינה פורמאלית אלא גם מבחינה מהותית.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב טען כי הורשה על פי מבחן פורמלי צר אינה מגשימה את תכליות חוק הירושה: לשקף את רצון המוריש ולהגן על בני משפחתו הקרובים. מבחינה מהותית בני הזוג לא התנהלו כנשואים- ולכן אין לראות בהם כנשואים לצורך הירושה והאישה אינה רשאית לרשת את המנוח.
בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות השופט ישעיהו שנלר הפך את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה וקבע שכל עוד בני הזוג נחשבים נשואים מבחינה פורמלית- לא נבדק אופי הקשר ביניהם ובן הזוג הנשוי תמיד ירש את המוריש גם אם מדובר בנישואין פורמליים בלבד וגם אם חיו בנפרד.
גם אם מדובר במקרי קיצון מובהקים כמו המקרה הנידון, בית המשפט לא מעוניין לסטות מהוראות החוק שכן סטייה זו תהה פתח לתביעות נשואים שיטענו ל"נישואין על הנייר בלבד".
המסקנה העולה מפסק הדין היא: בידי כל אחד מהצדדים תמיד קיימת האפשרות לערוך צוואה, והיא למעשה ההגנה היחידה למקרים בהם לא מתקיימים יחסים בפועל בין בני הזוג ונישואיהם הם פורמליים בלבד. בני הזוג תמיד יכולים לשלול בהוראה בצוואה את ירושת בני זוגם בנפרד על פי דין ומומלץ שיעשו זאת במהרה ויסדירו את רצונם האמיתי בצוואה
האמור בפס"ד אינו מהווה יעוץ משפטי
