ידועים בציבור הינה הגדרה משפטית אשר נועדה להכיר ולהשוות בין בני זוג שחיו ביחד בחיי שיתוף ללא נישואין לבין בני זוג נשואים שלגבם השיתוף חל על פי חוק באופן אוטומטי מעצם הנישואין, ככל ולא ערכו הסכם ממון.
מאחר ובמקרה של ידועים בציבור לא נערך האקט ההצהרתי של הנישואין, עובדה זו יכולה להצביע בנסיבות מסוימות על קשר רופף ולא מחייב ומתוך כך הדבר יכול להעיד כי בני הזוג לא יתכוונו לשתף זה את זה ברכושתם.
יחד עם זאת, טקס הנישואין כיום כבר איננו חזות הכל, וזוגות רבים מחליטים שלא להינשא בנישואין תקפים מטעמים כאלו ואחרים, חלקם מנועים מלהינשא על פי הדין האישי וחלקם בנסיבות אחרות, למרות שמדובר בקשר יציב ובכוונת שיתוף ברורה.
לכן בית המשפט בוחן בקפידה את טיב הקשר של כל מקרה ומקרה והאם אכן בני הזוג התכוונו לשתף זה את זה בנכסיהם.
בן הזוג הטוען לחיי שיתוף צריך להוכיח בין היתר כי בני הזוג ניהלו "חיי משפחה", כגון, חיים אינטימיים, יחסי חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, תקופת חיים משותפת, רצון למסד קשר קבוע וארוך טווח, לקבל זכויות וחובות וכיוצ"ב.
תקופת זוגיות ארוכה ורציפה יכולה בהחלט להעיד על יציבות הקשר והרצון לחיות חיי שיתוף.
בנוסף, בן הזוג הטוען לחיי שיתוף צריך להוכיח ניהול "משק בית משותף", כגון, מגורים משותפים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון משותף וכיוצ"ב.
הכוונה בניהול משק בית משותף היא לא לשם הנוחות ומתוך כדאיות בלבד, אלא יש להוכיח רצון כן ואמיתי וניהול חיי שיתוף, כמו בעל ואישה.
חשוב לציין כי לא מספיק להוכיח כי מערכת היחסים בין בני הזוג הייתה כשל ידועים בציבור, אלא יש להוכיח גם כוונה לשיתוף בנכסים, ועל כל נכס ונכס שטוענים לגביו כי הוא משותף, בשונה מזוגות נשואים שבהיעדר הסכם ממון, החוק מכיל עליהם שיתוף על כלל נכסיהם שנצברו במהלך חיי הנישואין.
כלומר, למרות העובדה שכיום בישראל ישנם זוגות רבים שמנהלים שנים רבות חיי שיתוף מבלי להינשא, בבוא העת, עדיין יצטרכו לנהל הליך מורכב ולהוכיח את היותם ידועים בציבור וכוונת השיתוף ככל ולא ערכו טקס נישואין תקף או הסכם ממון המסדיר את יחסים הרכושיים.
