ראשית, כמובן שמוטב לסכם מראש את כל הפרטים בענייני מסגרות החינוך במסגרת הסכם הגירושין בין הצדדים, ביחד עם יתר הסוגיות הרכושיות, הסדרי השהות וכיו"ב.
יחד עם זאת, חשוב לזכור ולדעת כי גם אם נושא מסגרות החינוך סוכם במסגרת הסכם הגירושין, יכול מי מהצדדים להצביע על שינוי נסיבות ולבקש את הסכמת בית המשפט לשינוי המסגרת החינוכית מההוראות שנקבעו בהסכם הגירושין.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בימ"ש לענייני משפחה בירושלים נקבע כי על אף שההורים סכמו שהילדים יתחנכו במסגרות חינוכיות דתיות, יועברו הילדים למסגרות חינוכיות חילוניות.
קביעה זו נעשתה על ידי בית משפט לענייני משפחה לאחר שניתן תסקיר של פקידת סעד שקבעה באופן מפורש וברור כי זו טובת הילדים.
לכן, כדאי לדעת, כי כאשר אין הסכמות בין ההורים הגרושים באשר למסגרות החינוכיות, ימנה בית משפט עו״ס ולאחר מתן חוות דעת של העו"ס יוכלו ההורים להתייחס לדברים ולבסוף ככל הנראה ייקבע דיון בפני בית משפט שם תוכרע הסוגיה על ידי בית המשפט.
ידיעה מראש של תהליך זה אצל הורים רבים, יכולה לתמרץ את הצדדים להגעה להסכמות, בכוחות עצמם או באמצעות עורכי דינם, אבל הכי חשוב מחוץ לכותלי בית המשפט אשר יכריע עבורם, ולמעשה עבור ילדיהם.