האם ניתן לחלק את הרכוש שצברנו במהלך הנישואין בצורה שאינה שיווניות?

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג – 1973 קובע כיצד לחלק את הרכוש שצברו בני הזוג
במהלך הנישואין במקרה של פרידה.

החוק קובע באופן ברור כי ככל והצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון הקובע אחרת, חלוקת
הרכוש בעת הפרידה תהיה מחצה על מחצה.

יחד עם זאת, סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון קובע כי במקרים מיוחדים, ניתן שיקול דעת לבית
המשפט לקבוע חלוקה שונה מהחלוקה הקבועה בחוק יחסי ממון ולחלק את הרכוש המשותף
בצורה שאינה שיוויונית בין בני הזוג.

חשוב לציין, כי השימוש בהוראת סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון נעשה במקרים חריגים
וקיצוניים והוראה זו אינה מופעלת דרך קבע בהליכי גירושין בין בני זוג.

אם כך, נשאלת השאלה, מהם אותם המקרים המיוחדים אשר בהתקיימותם יקבע בית
המשפט כי יש לחלק את הרכוש המשותף בצורה שונה מהקבוע בחוק.

דוגמה ראשונה למקרה כאמור, כאשר מופעלת אלימות קשה מצד אחד מבני הזוג, בית
המשפט יכול להתחשב בעובדה זו במסגרת אופן חלוקת הרכוש של הצדדים. דוגמה נוספת
להפעלה של הוראת סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון במקרה של פערים כלכליים משמעותיים
מאוד בין הצדדים.

יחד עם זאת, ככל ורוצים להבטיח כי במקרה של פרידה הרכוש שצברו הצדדים לאורך
הנישואין יחולק בצורה שאינה שיוויונית אין להסתמך על פסיקת בית המשפט בעניין ויש
לערוך מראש הסכם ממון מסודר אשר יסדיר את אופן חלוקת הרכוש בצורה שונה מזו
הקבועה מחוק יחסי ממון, אשר אינה מחצה על מחצה.