כיום הורים רבים מעוניינים לסייע לילדיהם ברכישת דירה. לרוב הסיוע נעשה באמצעות העברת כספים מההורים לילדיהם. במקרים רבים נוצרת מחלוקת בין ההורים לילדים – האם מדובר בכספים שניתנו כמתנה או כהלוואה. חשוב לומר שנקודת המוצא כאשר מדובר בהלוואה בתוך המשפחה, שמדובר במתנה.
הסוגיה הנפוצה הזו נדונה בפסק דין שניתן לאחרונה ביום 25.04.21. בפסק הדין מסופר אודות הורים שנתנו כספים (כחצי מיליון ש"ח) לבתם ובעלה לצורך רכישת דירה. השאלה העיקרית היא האם הכספים שניתנו הם מתנה או הלוואה?
ההורים ובתם טענו שמדובר בכספי הלוואה בלבד, אשר סוכם לגביהם בעל פה שהחזר ההלוואה יתבצע על ידי העברת כספי השכירות של הדירה לידי ההורים. מנגד, החתן טוען שמדובר בכספי מתנה, לטענתו התביעה התעוררה רק בשל הליכי גירושין בינו לבין אשתו.
יש לציין שההורים אכן קיבלו את דמי השכירות מהדירה במשך שנתיים, אולם הם מבקשים את קבלת דמי השכירות לתקופה של כ- 10 שנים לצורך החזר ההלוואה.
ביהמ"ש במקרה הנדון סתר את החזקה המקובלת כאשר מדובר בהעברת כספים בתוך המשפחה, וקבע שמדובר בהלוואה ולא במתנה. שתי נסיבות עיקריות הביאו את בית המשפט לפסוק כך. האחת, ביהמ"ש שוכנע שסוכם בין הצדדים בעל פה שמדובר בהלוואה ולא במתנה. זאת, למרות שלא נחתם ביניהם חוזה בכתב ולא נקבע מנגנון להחזרת הכספים. שנית, ביהמ"ש שוכנע כי ההורים הם אנשים פשוטים אשר לא סייעו לשאר ילדיהם ברכישת דירות, מה שמחזק את הטענה שמדובר בהלוואה.
האמור בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי.
