במקרים רבים נוצרים סכסוכים בשל אופן חלוקת דירת המגורים לאחר גירושין או פרידה. מרבית מן האנשים נוטים לחשוב שכאשר דירה נרשמה רק על שם אחד מבני הזוג או שהדירה נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, לא תחול שיתופיות ביחס לדירה.
כבר בפתח הדברים נציין כי זה לא מדויק – ביהמ"ש נוטה להקל בהוכחת כוונת שיתוף לגבי דירת המגורים, לעומת נכסים אחרים שהובאו לנישואין על ידי אחד מבני הזוג. כלומר, ביהמ"ש הרבה פעמים פוסק שהדירה לא שייכת רק לאחד מבני הזוג, אלא משותפת לשניהם. חשוב לציין כי הנטל להוכחת שיתוף בדירה, מוטל על מי שטוען לשיתוף בלבד.
לצורך הבנת הסוגיה נציג פסק דין שניתן לאחרונה בתאריך 23.05.21 על ידי בית המשפט המחוזי.
עובדות פסק הדין: יעל ונמרוד הכירו בשנת 1992, יעל הייתה רווקה בעוד נמרוד היה נשוי לאחרת ואב לשלושה ילדים. לבני הזוג נולדה ילדה תוך כדי נישואיו של נמרוד לאחרת. נמרוד התגרש מאשתו הראשונה, ולאחר 4 שנים נמרוד ויעל נישאו. נמרוד קנה דירת פנטהאוז בפתח תקווה לפני שהכיר את יעל. בני הזוג התגוררו בדירה לפני שהתחתנו.
נמרוד ויעל נפרדו, וכעת יעל טוענת שהדירה שנמרוד רכש בפתח תקווה משותפת לשניהם. מנגד, נמרוד טוען שהדירה שייכת לו בלבד מפני שהיא רשומה על שמו ונרכשה עוד לפני שהכיר את יעל.
בית המשפט קבע שיעל הצליחה להוכיח שיתוף מסוים בדירת המגורים בשל חייה המשותפים עם נמרוד.
אחת מהנסיבות המפתיעות שהובילו את בית המשפט להחלטה, הייתה העובדה שהמשכנתא אשר שולמה בעבור הדירה בכל חודש מחשבונו של נמרוד, מפחיתה את כמות המשאבים לקופת התא המשפחתי. לכן, יש לראות ביעל כמי "ששילמה", גם אם באופן עקיף, את החזרי המשכנתא. כמו כן, בית המשפט סבר שלמרות שנמרוד התנהל "כרווק" במהלך נישואיו ליעל ונעדר רבות מהבית, אין בכך לשלול את חזקת השיתוף.
נפסק שיעל זכאית ל- 15% מהדירה.
האמור בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי.
