הבעל הגיש בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי על החלטת בימ"ש למשפחה שאישר צירוף חברות של שהבעל להליכים בבית משפט למשפחה. האשה אשר יוצגה ע"י עו"ד אירית רייכמן, ביקשה לדחות את בקשתו של הבעל.
הדיון נסב אודות השאלה האם ניתן לצרף להליך בבימ"ש לענייני משפחה צדדים שלישיים, שאינם בני משפחה (במקרה דנן – חברות בע"מ שבשליטת המשיב).
ביהמ"ש המחוזי קיבל את בקשתה של האשה ודחה את הבקשה לרשות ערעור ופסק כדלקמן:
עם הקמת בתי המשפט למשפחה, נגרעו תקנות מסוימות והוספו תקנות אחרות על מנת ליתן לדיון בביהמ"ש למשפחה את הכלים הנאותים לבירור הליך משפט ייחודי זה, שלעתים כרוכים בו נושאים מענפי משפט מגוונים, וסוגיות בעלות רגישות רבה ונוגעות למרקם העדין של יחסי משפחה, הן בין בני הזוג עצמם וילדיהם, ומעגלים נוספים כגון בני משפחה, שותפים, והכל תחת קורת גג אחת ובפני שופט אחד (One family one judge).
לפיכך, הותקנה 258ב לתקסד"א, שאינה קיימת בהליכים אזרחיים על פי פרקים אחרים לתקנות, המאפשרת לביהמ"ש לפעול בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. הדבר אמור לאפשר דיון הוגן בין היתר גם בהליכים למניעת הברחת רכוש על ידי בן זוג באמצעות שותפים, חברה בע"מ, וכו'. עם זאת, יש להקפיד על הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולהגן על קניינו של צד שלישי שאינו מעורב ישירות בסכסוך הפרטני בתוך המשפחה.
במקרה דנן, בשלב הצירוף עדיין לא נגרם נזק לצד השלישי, מה גם שניתן להבטיח נזקים צפויים במתן ערבויות מתאימות. ייתכנו מצבים שבן זוג השקיע כספים ניכרים, המהווים רכוש משותף של שני בני הזוג, בחברה, בין שהוא בעל מניות בה ובין שהוא מנהל בה, חרף שאחזקותיו בה נופלות מ-50%. במצב שכזה, עיקול מניותיו לא יועיל. מכאן שיש לאפשר את צירוף החברות להליך.
