האשה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי , על החלטת בימ"ש למשפחה אשר דחה את בקשתה למזונות זמניים עבורה באמצעות באת כוחה, עו"ד אירית רייכמן. בית-המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור שהגישה האשה ופסק כדלקמן:
בדרך כלל, קביעת קביעת דמי מזונות הזמניים, כמוהם כמזונות קבועים, מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, והתערבות בית-משפט לערעורים תהיה, מטבע הדברים מצומצמת. ברם, במקרה בו לא נפסקו מזונות זמניים כלל, עשויה להיות התערבות של ערכאה ערעורית.
השיקולים בפסיקת מזונות זמניים, מחייבים גישה מרחיבה יותר. יש לשקוד, עד כמה שניתן, להביא את בני הזוג למצב פחות או יותר שוויוני מבחינה כלכלית בסיום הנישואין. כאשר מדובר בפער כלכלי משמעותי בין בעל לבין אישה, יש חשש כי אי פסיקת מזונות זמניים בשיעור הולם, תיצור פערי כוחות בין בני הזוג, בעת המשא ומתן לגירושין, ובעת ההליכים המשפטיים ביניהם. מן הראוי כי כל אחד מבני הזוג יימצא באותו מצב כלכלי, פחות או יותר. מכאן, שהדרך הנאותה היא פסיקת מזונות זמניים שתשקף, פחות או יותר, את המצב הכלכלי שהיה לפני פרוץ הסכסוך, וכך יוכלו שני בני הזוג לגשת לשולחן המשא ומתן, ולהליכים המשפטיים שביניהם בכל הערכאות (בית-משפט למשפחה; בית דין רבני; וערכאות הערעור עליהם), כאשר אין מנצח ואין מנוצח, וכי מצבם הכלכלי ורמת חייהם היא דומה או אף זהה לזו שהיתה לפני תחילת ההליכים המשפטיים ביניהם.
גישה זו, היא חלק מחובת בית-המשפט לנהוג באופן שווה כלפי בעלי הדין. יש להקפיד על כך כי ייפסקו מזונות זמניים הולמים – לא גבוהים מדי ולא נמוכים מדי – וכך יוכלו, הן האישה והן הבעל, לנהל את המשפט המרכזי של חייהם, כאשר ידיהם אינן קשורות מאחור, ולכל אחד יש יכולת קיום כלכלית, כפי שהיתה, פחות או יותר, ערב תחילת הדיונים ביניהם.
במקרה דנן, ביהמ"ש סבור, כי המבחן שבו השתמש בית-משפט קמא לקביעת המזונות הזמניים, לפיו: "מזונות זמניים יינתנו רק כשתוכיח האישה כי קיים צורך מיידי במתן הסעד, וכי צורך מיידי זה לא יסבול דחייה עד להכרעה בתביעה הראשית". מצמצם את שיקול דעת בית-המשפט וכי יש בסיס מוצק בדין לקביעת קריטריון רחב יותר, כפי שנאמר, והוא כי המזונות הזמניים יינתנו כדי לאפשר המשך רמת החיים שקדמה לפרוץ הסכסוך.
בנוסף, החלטת בית-משפט קמא קצרה ותמציתית, ללא כל קביעת ממצא עובדתי. בנסיבות המקרה דנן, ביהמ"ש ראה לנכון לפסוק מזונות זמניים, על פי החומר שבפניו.
לאור האמור לעיל בימ"ש מחוזי קבע כדלקמן:
המשיב ישלם למבקשת מזונות זמניים שוטפים בסך של 5,700 ₪. כמו כן, קבע כי המשיב ישלם למבקשת סך של 10,746 ₪ תשלום חד פעמי וכן שכ"ד בסך של 1,050 $. כל זאת כדי שלאחר תשלום המזונות הזמניים שני בני הזוג יהיו באותו מצב כלכלי בכל הנוגע לקיום השוטף.
