בשאלה שבכותרת עסק פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.
התביעה עסקה בירושת אביהם של התובע והנתבעת שערך בחייו הסכם עם חברת הביטוח לפיו המוטבים לפוליסה הם שני ילדיו. 12 שנה מאוחר יותר, וכשלושה שבועות לפני מותו, ערך המנוח צוואה ובה ציווה את כל רכושו לתובע בלבד.
הנתבעת, אחותו של התובע, הגישה התנגדות לצוואה אך חזרה בה מהתנגדותה, לטענתה, בשל אי יכולתה להתמודד עם התביעה עקב בעיות משפחתיות ורפואיות בחייה האישיים. בעקבות החזרה מההתנגדות הצוואה קיבלה תוקף של פסק דין בהסכמת הצדדים.
כשפנה התובע לחברת הביטוח כדי לקבל את תגמולי הפוליסות בהתאם לצוואה, חברת הביטוח סירבה והודיעה כי תשלם למוטבים הרשומים בפוליסה מאחר והצוואה לא הומצאה לה פיסית לפני פטירת המנוח. עולה השאלה, מה גובר? הקביעה בפוליסה או בצוואה?
ראשית, ציין בית המשפט לענייני משפחה כי על פי חוק הירושה סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה הביטוח אינם נכללים בעיזבון, הם אינם מתחלקים לפי דיני הירושה אלא משולמים לפי ההוראה שנתן המוריש בחייו לחברה. לפיכך שברמה העקרונית הכספים שבידי חברת הביטוח אינם נכללים בירושה.
מאידך, לכלל זה ישנו חריג המבוסס על סעיף 36 לחוק החוזים, לפי סעיף זה, ראשי המוריש לבטל את זכותו של מוטב או להעבירה לאחר על ידי הודעה לחברת הביטוח. החריג הנגזר מן החוק הוא שמבוטח ראשי להתנות לגבי הכספים ולקבוע כי יגיעו בכל זאת לעיזבון גם אם ציין כבר מוטבים בפוליסת הביטוח. במידה וציין זאת במפורש, והעביר הודעה לחברת הביטוח, על אף שככלל כספים אלו אינם נכללים בירושה, הם יכללו בה באופן חריג וישולמו לפי דיני הירושה.
הפסיקה בסוגיה קבעה בעבר שההתניה יכולה להתבצע לא רק במסמך ההצטרפות לקופה או בהודעה אליה אלא גם בהוראה הנכללת בצוואה וזאת אך רק במידה והודעה על הצוואה הועברה לקופה במעמד ההתקשרות. במקרים אחרים, בהם הצוואה נכתבת או עוברת שינויים לאחר מועד ההתקשרות, כמו במקרה בו עסק פסק הדין, ההודעה צריכה להימסר "לפני קרות האירוע המזכה".
"האירוע המזכה" במקרה הנידון הוא פטירת האב המוריש, האב ערך את הצוואה זמן קצר לפני מותו ועל כן לא הועברה לחברת הביטוח הודעה לגבי הצוואה. בית המשפט נצמד לכללים ומכיוון שלא הועברה הודעה מסודרת דחה את התביעה. בנוסף, בית המשפט לא יכול היה להתעלם מהעובדה שהמנוח שינה את צוואתו כשלושה שבועות לפני מותו כך שהוא מצווה את כל רכושו לבנו ללא כל נימוק מדוע הוא מדיר את בתו מן הצוואה, זאת על אף שבצוואתו הקודמת ציווה את רכושו לשני בניו ולאשתו- הסיטואציה חשודה בעיני בית המשפט ומחזקת את קביעתו שפוליסת הביטוח תגבר במקרה זה על הצוואה.
סיכום והמלצות: ככלל, תגמולי חברת הביטוח אינם נכללים בעיזבון ואינם מתחלקים לפי דיני הירושה או לפי צוואה אלא משולמים למוטבים שנרשמו בפוליסת הביטוח. החריג לכלל הוא קביעה מפורשת של המנוח שתגמולים אלו יכללו בעיזבון. הקביעה יכולה להיעשות בצוואה אך במקרה כזה חייב המנוח להעביר הודעה על הצוואה במועד ההתקשרות או בטרם מותו, בכל מקרה אחר לא יוכר החריג.
מבוטחים שברצונם לשנות את המוטבים על פי פוליסת הביטוח רשאים לעשות זאת על ידי צוואה אך חובה עליהם להעביר הודעה לחברת הביטוח בהקדם האפשרי אם ברצונם להחיל את דין צוואתם.
